כיצד ניתן להעלות רמת מוטיבציה ומעורבות בלמידה מקוונת בתקופת הקורונה?

הגברת מוטיבציה של תלמידים ללמידה היא נושא שאנשי חינוך ופסיכולוגים עוסקים בו רבות גם בימי שגרה. עם זאת, הקושי והאתגר מתעצמים כאשר ישנו ריחוק פיזי והלמידה נערכת באמצעים דיגיטליים בלבד. המצב יוצר אתגר יחיד מסוגו של שמירה על קשר ורצף כאשר אין קרבה פיזית. השיח, אשר מוגבל לטלפון או למחשב, עלול להוביל את התלמידים לחוש ריחוק או ניתוק, כך שמאמציו הרבים של המורה אינם תמיד נגלים לעיני התלמיד. במאמר זה ננסה להציע מספר טכניקות ועקרונות שיכולים לסייע בגיוס מוטיבציה ומעורבות של תלמידים בלמידה ולעזור להם להניע תהליך שינוי. עקרונות אלו נכונים בשגרה כמו גם בתקופות מורכבות יותר. המאמר נשען על גישת הראיון המטיבציוני של מילר ורולניק, וכן על התפיסה הפסיכו-פדגוגית על פיה אחת מאבני הבניין של יכולת הלמידה היא הקשר הבין-אישי בין המורה לתלמיד. ____________________________________________________________________________

הלמידה המקוונת מביאה עמה יתרונות ואפשרויות חדשות, אך גם אתגרים לא מעטים. אחד האתגרים המשמעותיים הוא עידוד מוטיבציה ומעורבות בלמידה בתקופה זו. ישנן מגוון סיבות בגינן תלמידים יכולים להפגין כעת ירידה ברמת המוטיבציה והמעורבות בלמידה, בין היתר:

• חוסר פניות של התלמיד ללמידה לאור מצוקה אישית או משפחתית.
• הלמידה יורדת בסדר העדיפויות לאור עיסוקים חדשים, כמו יציאה לעבודה או שמירה על אחים צעירים.
• התרופפות הקשר עם המורה והתלמידים ותחושת ניתוק וחוסר שייכות. שיחה טלפונית או שיחת וידאו אינן מהוות תחליף איכותי למפגש פנים מול פנים. הדבר עלול להוביל לכך שהתלמידים יחושו שהמורים אדישים לנוכחותם או אי-נוכחותם בשיעור. ישנם תלמידים אשר מושפעים מכך מאוד, כפי שמתבטא, בין היתר, בירידה במוטיבציה.
• קושי בשמירה על קשב ועניין לאורך שיעור המועבר באופן מקוון וכן קושי בניתוק ממסיחים שונים בסביבה הביתית.
• מחסור במחשבים לכל ילדים הבית או בפינת למידה שקטה ומאורגנת.
• התלמיד מראה גם בשגרה קשיים בלמידה, יעילות ושליטה עצמית נמוכות, מוטיבציה ירודה ללמידה או תחושת מסוגלות עצמית נמוכה.

בהמשך נציע מספר טכניקות ורעיונות אשר עשויים לסייע בהגברת מוטיבציה בקרב התלמידים. לצד זאת יש לקחת בחשבון שהמציאות כעת מורכבת מאוד. גם מי שמתפקד היטב בימים אלה ולא מביע מצוקה כלשהי, טרוד יותר במחשבות ועלול להיות שרוי בעומס קוגניטיבי ורגשי מעבר לרגיל. על כן, כאשר אנו נתקלים בתלמיד אשר אינו עונה על הציפיות, כדאי לבחון מולו ו/או עם עצמנו האם יש אפשרות להגמיש ולהתאים את הציפיות ולנסות להבין מהו מקור הקושי של אותו תלמיד. עלינו לקחת בחשבון כי תלמידים רבים ובני משפחותיהם עלולים להיות כעת תחת איום פסיכולוגי, כלכלי או בריאותי וייתכן וחלקם לא ייקחו חלק בלמידה על אף מאמצינו הרבים.

גישת הראיון המוטיבציוני (Motivational Interviewing) בהקשר של למידה מרחוק

גישה זו של מילר ורולניק (Miller and Rollnick, 2012) משרטטת קווים מנחים לניהול שיחות עם אדם במטרה לעורר שינוי. עקרונותיה העיקרים בהקשר של למידה מרחוק:

1. המטרה היא לחזק את המוטיבציה האישית ואת המחויבות של התלמיד לממש מטרה מסוימת, על ידי חקירת הסיבות האישיות שלו לרצות בשינוי, באווירה של קבלה וחמלה.
2. רוצה, מוכן, מסוגל – על מנת להביא לשינוי, התלמיד צריך לחוש שלושה דברים: לראות את חשיבות השינוי, לחוש ביטחון עצמי לקראת השינוי ולשים את השינוי גבוה יותר בסדר העדיפויות.
3. אמביוולנציה – בעשייה היומיומית שלנו אנחנו עורכים בחירות באופן מתמיד, גם כאשר איננו שמים לב לכך. בכל בחירה ישנה רמה מסוימת של קונפליקט בין האפשרויות והתלבטות בין טיעוני בעד ונגד. מתח זה קיים אפילו בבחירות פשוטות, כמו מה לאכול ומתי או מה לראות בטלוויזיה.

מכאן, ניתן להניח כי גם תלמיד שכעת אינו מחובר ללמידה הינו אמביוולנטי לגבי בחירתו. כפי שיש לו סיבות טובות מבחינתו לא ללמוד, יש בבחירה שלו גם מחירים משמעותיים עבורו. ייתכן שאינו מודע לחלוטין למחירים אלו או שכעת הסיבות לא ללמוד "מנצחות". תלמיד זה זקוק לעזרה על מנת להבין את הסיבות האישיות שלו לשימור ושינוי ההתנהגות ולנסח אותן לעצמו. על פי הגישה, הבנת המאזן בין הסיבות לשימור לסיבות לשינוי, מהווה את נקודת ההתחלה בתהליך השינוי. נרצה לסייע לתלמיד להבין ולהיות מודע למערך השיקולים שבסופו של דבר הוביל לבחירה.

אילו שאלות ואמירות יכולות לסייע בשיח עם התלמידים על פי גישת הראיון המוטיבציוני?

• הקפדה על שאלות פתוחות שמטרתן לאפשר לתלמיד למצוא בעצמו את התשובות.
• עידוד חיפוש וחשיבה על אי-התאמה – הכוונה היא לאי-התאמה בין המצב הנוכחי לבין מטרותיו וערכיו של התלמיד. שאלות שמטרתן להנכיח ללא שיפוטיות פער זה- "נניח שתמשיך לא ללמוד, איך לדעתך יראו החיים שלך שנתיים מעכשיו?".
• אמירות שמדגישות את האמביוולנציה – ניתן לעזור לילד להבין בין מה למה הוא למעשה מתלבט: "אתה מתלבט אם אתה יכול ללמוד עכשיו. זה חשוב לך אבל אתה לא בטוח שאתה יכול, כי אתה צריך לשמור על אחים שלך. כשתרגיש שזה הזמן המתאים לחזור ללמוד, איך לדעתך תתחיל בתהליך השינוי?". דוגמא אחרת: "אז ממה שאתה אומר, רוב הזמן משעמם לך מאוד בשיעורים ואתה מעדיף לשחק במחשב, אבל אתה גם לא רוצה להיכשל בבגרויות". השיח יכול לעזור לתלמיד להבין מהם מבחינתו היתרונות והחסרונות של תהליך שינוי: "מה הדבר הכי גרוע שיקרה אם תמשיך לא ללמוד?", "מה הדבר הכי טוב שיקרה אם תצטרף לשיעורים ותבצע את המטלות?".
• נסו להיות ערים למה שמכונה "שפת שינוי" ולהעצים חלקים אלו בשיחה. הכוונה היא לאמירות של התלמיד המתייחסות להכרה בחסרונות המצב הנוכחי, כוונה להשתנות, אופטימיות לגבי היכולת להשתנות וכן הלאה. דוגמאות לשאלות שיכולות לעודד שפת שינוי: "מה מדאיג אותך לגבי המצב הנוכחי?", "כיצד היית רוצה שהדברים יהיו שונים?", "מה אתה חושב לעשות?".
• שימוש בסקאלה – ניתן לשאול את הילד עד כמה מ-0 עד 10 היה רוצה לחזור ללמידה. נניח והתלמיד יבחר מספר נמוך, 3. עדיין ניתן להדגיש בפניו שהוא בחר מספר זה ולא מספר נמוך יותר- "אתה יכול להסביר לי למה בחרת 3 ולא 2 או 1?", "מה יעזור לך לעלות מ-3 ל-4?". זו דרך נוספת לחזק שפת שינוי.
• חיזוק וחיבור לכוחות – למשל, לברר עם התלמיד מה עזר לו להתמודד עם קונפליקטים הקשורים ללמידה בעבר ומי יכול לעזור לו כרגע.
• סיוע בהצבת מטרה אישית ומחוברת – במידה והתלמיד מראה כוונה להתחיל בשינוי, אפשר להמשיך את השיח ולחשוב יחד איתו במה היה רוצה להתמקד ומה לדעתו יכול לעזור לו לעשות את הצעדים הבאים- "איך נראה לך שאתה יכול לשפר את המצב שלך בבית הספר עכשיו?", "מה אתה חושב שהכי היה עוזר לך ללמוד עכשיו?", "מה יחשב להתקדמות מבחינתך?" וכן הלאה.

אתגרים בניהול שיח על שינוי

ישנם מספר "בורות" שרובנו נופלים אליהם בקלות בשיח כזה וחשוב לנסות להימנע מהם:

• "רפלקס התיקון"- כולנו רוצים לתקן התנהגות של אחרים ולהגיד להם מה לעשות וכיצד נכון לפעול. יחד עם זאת, עמדה זו יכולה לפגוע בסיכוי שלנו לעזור להם להתחיל שינוי. לא ניתן להעלים רצון זה אך כן להיות מודעים אליו ולהשלכותיו. במידה ותנסו לשכנע את התלמיד שעליו לחזור ללמידה, הוא יכול דווקא להגביר את הטיעון הנגדי. חשבו על כך כמו על מאזניים- שימו משקל על צד אחד ותעלו את הצד השני. התלמיד יכול לחשוב שאינם מבינים את הקושי בו הוא נמצא כעת וכי הפתרונות שאתם מציעים אינם רלוונטיים עבורו מכיוון שלא הגיעו ממנו. הוא גם עלול לחוש שנשללת ממנו האוטונומיה שלו ולהתנגד לשיח.
• אמירות שעל פניו מספקות בטחון אך דווקא יכולות להביא להשפעה הפוכה, כמו "הכל יהיה בסדר". גם אמירות אלו יכולות לתת לתלמיד את התחושה שאתם לא מבינים אותו.
• הימנעות מאמירות של אכזבה או ביקורת אשר עלולות לעורר בושה או אשמה.

על מנת ששיח כפי שהוצע מעלה יהיה אפקטיבי, המבוגר צריך, בין היתר, להעניק לתלמיד אוטונומיה בקבלת החלטות על התנהגותו. לכן, מדובר בשיח אשר מורכב לקיים אותו בין מורה לתלמיד. המורה מהווה דמות סמכות עבור הילד ואינו יכול לאפשר לו אוטונומיה רחבה על בחירותיו. במידה ואתם חשים כי יחסי הסמכות ביניכם לבין התלמיד אינם מאפשרים שיח כזה, או ש"רפלקס התיקון" יהיה חזק מידי מול התלמיד הספציפי, נסו להיעזר בקולגה מבית הספר שהיחסים בינה לבין התלמיד ניטרליים יותר.

טיפים נוספים להגברת מעורבות בלמידה מרחוק

• בניית תחושת חיבור וקשר – בתקופה זו התלמידים יכולים לחוש מבודדים ומנותקים. השמירה על הקשר עם התלמידים משמעותית תמיד ובטח בימים אלו. מעבר למפגשים הווירטואליים רצוי לנסות ולמצוא את הזמן להתקשר לתלמידים או לשלוח להם הודעות/מיילים. כך התלמידים יכולים לחוש את ההתעניינות של המורה בהם, את מעורבותו בלמידה שלהם ולחוש כי הם חשובים לו. חשוב גם לעזור לתלמידים לשמור על קשר זה עם זה. למשל, ליזום משימות בזוגות או קבוצות קטנות (במידה וסיטואציה חברתית זו לא תעורר בעצמה קושי עבור הילד). בגילאים הצעירים ניתן, בשיתוף עם ההורים, ליזום שיחות קצרות של בין זוגות של ילדים בכיתה ובכל שבוע לעשות תחלופה.
• הכיתה כקהילה – כמענה לתחושת הניתוק וחוסר השייכות, רצוי לאפשר שיתוף פעיל של התלמידים בהחלטות בלמידה ובכך להפוך אותם לשותפים אשר מושקעים רגשית במטלות. למשל, לשאול אותם כיצד נוח להם ללמוד? מה היה יכול לעזור להם להיות יותר פעילים בשיעור? וכן לחשוב על מטרה משותפת לשיעור הנוכחי או הבא. ניתן גם ליצור תחושת שייכות על ידי מתן תפקידים אשר הופכים את התלמידים ללומדים פעילים. למשל, הכנת חידון אינטרנטי על החומר הנלמד לשיעור הבא.
• יציקת משמעות לחומר הנלמד וחיבורו לחיים האמיתיים – לעיתים קשה לשמור על עניין ומוטיבציה ללמידה כאשר התחושה היא שהחומר הנלמד אינו משמעותי ואינו רלוונטי לחיים עצמם. במידה והתלמיד יראה כיצד הלמידה תאפשר לו להשיג את מטרות בעלות משמעות עבורו, סביר כי יהיה מושקע יותר בלמידה.
• שמירה על מאזן עלות-תועלת – כפי שציינו קודם לכן, על מנת להגביר מוטיבציה ללמידה יש צורך, בין היתר, בתפיסה מצד התלמיד שמאמץ מצידו משתלם. ניתן להגביר את ה"אטרקטיביות" של הלמידה על ידי מתן חיזוקים. חשוב ביותר לייצר חוויות הצלחה ומתן עידוד מתמשך לאורך תהליך הלמידה. כאשר תלמידים חווים הצלחה בלמידה ובעשייה, סביר כי יתמידו. אפשר לחשוב על דרכים לייצר חוויות הצלחה תדירות, גם על דברים קטנים יחסית בדרך למשימות יותר מאתגרות. במידה והם לא מצליחים, רצוי לחשוב כיצד לפשט את המשימות או לפרקן למשימות קצרות על מנת לאפשר את ההצלחה. ניתן לחשוב על דרכים לחזק למידה והצלחות פרטניות, קבוצתיות או כיתתיות, למשל על ידי מתן פרסים, העלאת ציון במידה האפשר או מתן ציון לשבח בפומבי. בהקשר זה חשוב לשים לב שהחיזוק ניתן לא רק להישגים בפועל, אלא גם על התנהגות חיובית כמו השקעת מאמץ, שיתוף פעולה בין חברי הקבוצה הלומדת וכן הלאה.
• הבניית השיעורים תוך שקיפות לתלמידים – ציינו בתחילת במאמר את הקשיים הרבים שתלמידים מתמודדים עמם בתקופה זו. קשיים אלה עלולים לעורר חרדה, ייאוש או תחושת חוסר יציבות. כאשר אנו חווים רגשות עוצמתיים כאלה, כל תחושה נוספת של עמימות וחוסר בהירות עלולה להיות קשה מנשוא, מעמיסה ואף בלתי נסבלת. יצירת הבנייה ברורה מהווה התייחסות מארגנת לעתיד הקרוב (למשל, מבנה שיעור קבוע בו התלמידים יודעים מתי יפנו אליהם, מתן הסבר ברור על מטרות השיעורים בשבוע הקרוב, צפי לנושאים בכל מקצוע בחודש הקרוב, מה ינתנו המטלות ומתי יהיה צריך להגיש כל מטלה, שליחת חלק מהחומר הנלמד מראש וכן הלאה). הדבר יכול להעניק לתלמידים את התחושה שהקרקע בטוחה ויציבה יותר ובכך להפחית חרדה ולהגביר את מידת השתתפותם בשיעורים.
• שמירה על קשר עם ההורים- מומלץ לשמור על קשר רציף גם עם הורי התלמידים, למשל על ידי קיום מפגש בזום עם קבוצת הורי תלמידי הכיתה או שליחת הודעות. קשר זה חשוב בפני עצמו, וגם יכול לסייע בהקשר של חיבור התלמידים ללמידה. ישנה נטייה לוותר בהקשר הזה על הורים לבני נוער או הורים המתמודדים עם אתגרים כאלו ואחרים בקשר עם ילדיהם, לעיתים מתוך אמונה שההורים לא ידעו כיצד לנהל את השיח באופן מיטיב. לדעתנו מדובר בטעות. כמובן שיש לגלות רגישות למצב המשפחתי, בטח בתקופה זו. עם זאת, יש לקחת בחשבון שההורים עשויים להפתיע אותנו. אם נפנה אליהם בשגרה ולא רק כאשר התערבותם נדרשת, נוכל לגלות הורים מעורבים יותר ונראה השפעה חיובית על התלמיד. בסופו של דבר, ההורה הוא הדמות המשמעותית ביותר בחיי הילד, גם כאשר מצב החיים בבית אינו פשוט. כאשר ילד רואה את המורים והוריו עובדים יחד בשיתוף פעולה לטובתו, הוא עשוי לחוש שמור ומוגן, שהוא אינו לבד מול אתגר הלמידה מרחוק. בנוסף, גם אם ההורה מתקשה לחייב את ילדו ללמוד, הוא עדיין יכול לסייע במתן שבח, ביצירת פינת למידה שקטה עבור הילד או לנסות ולפנות אותו מעיסוקים אחרים ללמידה.

שאלות לגבי מוטיבציה והאופן בו ניתן להניע אנשים הינן מורכבות וחולשות על מרבית תחומי החיים. כאשר אנחנו רוצים לעזור לאדם להתחיל תהליך שינוי, עלינו לנסות להתחבר למטרותיו וערכיו ולסייע לו לבחון את מערך שיקוליו במונחים של אמביוולנטיות ועלות-תועלת. בהקשר הבית-ספרי, ניתן לסייע לתלמיד הן בהתנעת תהליך שינוי פנימי והן דרך עריכת שינויים במציאות שלו. שינויים אלו במציאות (כמו הבניית שיעורים, מתן חיזוקים) עשויים למלא את הצרכים הפסיכולוגים של התלמיד (שייכות, בטחון ותחושת הצלחה) ובכך להפוך הלמידה ל"אטרקטיבית" יותר עבורו.

יחד עם זאת, עלינו גם לזכור שלאדם העומד מולנו אוטונומיה על בחירותיו ומטרותיו ואיננו יכולים לשלוט על בחירותיו והתנהגותו. לבסוף עליו למצוא את המוטיבציה בתוכו ולחוש שעשה זאת על ידי בחירה חופשית המתאימה לו.

קריאה נוספת על עידוד מוטיבציה ללמידה ניתן למצוא בעלון למדריכי הכלה, אוקטובר 2016, משרד החינוך. ניתן למצוא בו הרחבה על התנאים המאפשרים עידוד מוטיבציה וכן דוגמאות פרקטיות על חלק מהנושאים אותם סקרנו לעיל.

ביבליוגרפיה

William R. Miller and Stephen Rollnick (2012). Motivational Interviewing (Third Edition): Helping People Change. Guilford Press